#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1 איזה טעות שטעה דיין חיב עליו תשלומים?	"דוקא אם טעה בשיקול הדעת, דהיינו, כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו ואזל איהו ועבד כאידך אבל אם טעה בדבר משנה אמר רב ששת דאינו משלם, דהדין חוזר. <p dir=""rtl"">.</p>"	סנהדרין ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 2 פשרה בכמה והאם צריך קנין?	"ר&quot;מ אומר בשלושה וחכמים אומרים באחד וכן דעת רשב&quot;ג אלא שאמר שעדיף שיהיו שנים כדי שיהיו עדים.<p dir=""rtl"">רב אשי אמר מדהצריכו ג' ש&quot;מ פשרה לא צריכה קנין והלכתה פשרה צריכה קנין (ואפ' בשלושה &lt;רש&quot;י ותוס'&gt;, וביארו תוס' דבשנים לא מועיל קנין דהוי כקנין בטעות לפי שאינם בקיאים בפשרה).</p>"	סנהדרין ו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 1 האם ראוי לבצוע ועד מתי מותר לבצוע (4)?	"ת&quot;ק סובר משנגמר הדין א&quot;א רשאי לבצוע דהיינו משאמרו איש פלוני אתה זכאי ואיש פלוני אתה חייב (לרש&quot;י אמרו ממש, לתוס' שדקדקו בדין היטב) אבל קודם גמר דין רשאי אתה לבצוע אבל אין מצוה להציע להם לבצוע (וע' לקמן לב: דאמר ר&quot;ל צדק צדק תרדוף אחד לדין ואחד לפשרה ופרש&quot;י שם שאין להעדיף אחד על השני ע&quot;ש).<p dir=""rtl"">ר&quot;א בריה&quot;ג אומר אסור לבצוע והבוצע הרי זה חוטא והמברך את הבוצע הרי זה מנאץ שנאמר &quot;בוצע ברך נאץ ה'&quot;, אלא יקוב הדין את ההר, שנאמר &quot;כי המשפט לאלהים הוא&quot; וכן היה עושה משה, אבל אהרן (קודם שבאו לדין כלל) אוהב שלום ורודף שלום וכו'. [ר&quot;א מבאר את הפסוק של בוצע ברך וכו' על הגוזל ומברך על הגזלה, ור&quot;מ אמר כנגד יהודה שאמר &quot;מה בצע כי נהרג את אחינו&quot; ור' תנחום בר חנילאי על אהרן במעשה העגל &lt;כפרש&quot;י, וע' תוס&gt;].</p><p dir=""rtl"">ר' יהושע בן קרחא אומר מצוה לשאול אותם קודם הדין אם הם רוצים פשרה או דין, שנאמר &quot;אמת ומשפט שלום&quot; איזה משפט שיש בו שלום זה ביצוע, וכן בדוד הוא אומר &quot;ויהי דוד עושה משפט וצדקה&quot; [אידך סובר שאם היה החייב עני שילם לו מתוך ביתו, רבי הקשה שאין זה לכל עמו אלא לעניים, לכן ביאר שאף לחייב זה צדקה שהוציא גזלה מתוך ביתו].</p><p dir=""rtl"">ר' שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לדין עד שלא תשמע דבריהם או ששמעת אבל א&quot;א יודע להיכן הדין נוטה אתה רשאי לבצוע, אבל אם אתה יודע להיכן הדין נוטה א&quot;א רשאי לבצוע שנאמר &quot;פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש&quot;. [שאר התנאים לומדים מכאן לרב המנונה שאין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה, לאביי דתיגרא דומה לבידקא דמיא כיון דרווח רווח]. </p>"	סנהדרין ו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו: 2 דיין שבאו לפניו שנים, אחד רך ואחד קשה, האם יכול לומר להם שאינו רוצה לדונם?<p dir=""rtl"">ומה עוד לומדים מהפסוק &quot;לא תגורו מפני איש&quot;?</p>"	"ר&quot;י בן לקיש אמר עד שלא שמע את דבריהם או אפ' שמע ואינו יודע להיכן הדין נוטה יכול לומר להם שאינו רוצה לדונם (כדרך שאמר ר&quot;ש בן מנסיא גבי פשרה) אבל אם יודע להיכן הדין נוטה אינו רשאי לומר כן דכתיב לא תגורו מפני איש (לשון פחד).<p dir=""rtl"">ר&quot;י בן קרחא אומר מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר שאסור לו לשתוק שנאמר לא תגורו מפני איש לא תכנס דבריך מפני איש. ותגורו מלשון להכניס כמו שמצאנו &quot;ויין לא תשתה ולא תאגור&quot; וכן &quot;אגרה בקציר&quot; וכן &quot;אוגר בקיץ&quot;.</p>"	סנהדרין ו:		
